שיעורי התעסוקה של גברים חרדים והפוטנציאל הטמון בגיוס

מטרת נייר מדיניות זה הינה לסייע בגיבוש מדיניות לקידום החברה החרדית באמצעות מענה על שלוש שאלות: (1) מהם הגורמים לגידול בתעסוקה של גברים חרדים בעשרים השנים האחרונות? (2) כיצד ניתן להעלות את תעסוקת הגברים החרדים כפי שקרה אצל הנשים החרדיות, ולהשיג את יעד התעסוקה ל-2030? (3) מהן ההשלכות של גיוס גברים חרדים על שוק העבודה?

בעשרים השנים האחרונות עלה שיעור התעסוקה של גברים חרדים בני 25–64 מ-33% ב-2002 ל-53% ב-2022, ואילו זה של הנשים החרדיות זינק מ-51% ל-80%. פירוק העלייה בתעסוקה של הגברים החרדים מלמד כי מרביתה נובעת מגידול בשיעורי התעסוקה בתוך כל רמת השכלה, ורק כרבע נובע מעלייה ברמת ההשכלה. על כן מדובר בעלייה בתעסוקה שהיא פחות "איכותית", ומלווה בעלייה מועטה בלבד בשכר ובפריון העבודה. בכך היא משמרת פערי שכר גבוהים בין גברים חרדים לגברים יהודים לא-חרדים, המיתרגמים לפערי הכנסה ניכרים בין משקי הבית ומביאים לתרומה מצומצמת יותר לתוצר של המשק כולו.

אנו בוחנים שני תרחישים להעלאת התעסוקה של גברים חרדים. בתרחיש הראשון נסגרים הפערים בשיעורי התעסוקה בתוך כל רמת השכלה בין גברים חרדים לנשים חרדיות, אך ללא כל שינוי ברמת ההשכלה של הגברים החרדים. בתרחיש זה שיעור התעסוקה של הגברים החרדים בני 25–64 יעלה ל-68%, ואילו השכר של החרדים המועסקים ירד. בתרחיש השני נסגרים פערי ההשכלה בין גברים חרדים לנשים חרדיות, אך שיעורי התעסוקה בתוך כל רמת השכלה של הגברים החרדים נותרים ללא שינוי. בתרחיש זה שיעור התעסוקה של הגברים החרדים יעלה ל-69%, וגם השכר של החרדים המועסקים יגדל. 

השוואה בין שני התרחישים מלמדת שאף ששניהם מביאים את שיעור התעסוקה של הגברים החרדים קרוב ליעד של 70%, עלייה בתעסוקה המונעת על ידי עלייה בהשכלה היא עדיפה שכן היא מתבטאת גם בעלייה בשכר המשקפת גידול בפריון העבודה. כתוצאה מכך, הגידול בהכנסה מעבודה לפרט של חרדים וחרדיות בתרחיש השני הוא כפול – 1.5% בשנה עד 2035.

מחקר זה בודק גם את ההשלכות הכלכליות של גיוס גברים חרדים על שוק העבודה, ובעיקר ניתוק הקשר בין דחיית הגיוס לבין החובה להישאר בכולל, כך שחרדים שהצבא אינו מגייס אינם מחויבים ללמוד בישיבות ולא מוטלים עליהם איסורים המונעים רכישת השכלה או השתלבות בשוק העבודה. בתרחיש השמרני של "גיוס ותעסוקה", דפוסי ההשכלה והתעסוקה של גברים חרדים בני 25–34 מושווים לאלו של גברים חרדים בני 35–44. בתרחיש זה שיעור התעסוקה של גברים חרדים בני 25–44 יגדל מ-51% ל-66%, והשכר של החרדים המועסקים יעלה ב-7%. ללא כל שינוי בקרב הנשים, ההכנסה מעבודה לפרט בקרב חרדים וחרדיות תגדל ב-1.2% בשנה עד 2035. 

בתרחיש המרחיב יותר של "גיוס והשכלה", השינוי במדיניות הגיוס ישפיע גם דרך רכישת כישורים בצבא, וגם מאחר שההבנה שישנה היכולת לצאת לשוק העבודה בגיל צעיר יותר "תחלחל אחורה" ותוביל את הגברים החרדים לרכוש השכלה כבר בגיל צעיר, כך שדפוסי ההשכלה של גברים חרדים בני 25–34 יהיו זהים לאלו של נשים חרדיות. בתרחיש זה שיעור התעסוקה של גברים חרדים בני 25–44 יגדל ל-70%, השכר של החרדים המועסקים יעלה ב-14% וההכנסה מעבודה לפרט של חרדים וחרדיות תגדל ב-1.8% בשנה. בהתבוננות על המשק כולו, תרחיש זה מוסיף 0.2 נקודות אחוז לקצב הצמיחה השנתי של המשק, כפול מהתוספת בתרחיש גיוס ותעסוקה. 

על מנת שהתרחישים שהצגנו יתממשו יש צורך בכלי מדיניות שיעודדו השכלה ותעסוקה. המלצה מרכזית היא מהלך של גיוס גברים חרדים, ובעיקר ניתוק הקשר בין החובה ללמוד לימודי קודש לבין השגת דחייה של השירות הצבאי. במקביל, יש לפעול לעידוד השכלה ולהעלאת יכולת ההשתכרות של גברים חרדים, בייחוד לימודי מתמטיקה ואנגלית לבחורים חרדים צעירים, וכן להחיל תמריצים כלכליים ולהפחית תמריצים שליליים ליציאה לעבודה. כל אלו הם בעלי פוטנציאל לצמיחה כלכלית של החברה החרדית, ושל המשק כולו.