כיצד לעודד נשים לבחור במסלולי מצוינות המובילים לתעסוקה במשרות טק ובענף ההייטק

נייר מדיניות זה נערך בשיתוף קרן טראמפ, המהלך לקידום המצוינות בחטיבת הביניים ("TOP15") ורשות החדשנות במטרה לבחון דרכים ולהציע פעולות התערבות אשר עשויות להשפיע על החלטתן של נשים רבות יותר לבחור במסלולי מצוינות טכנולוגיים ולצמצם את הפערים המגדריים במסלולים אלו.

לצורך המענה על האתגר המחקרי הגדרנו מסלול מצוינות טכנולוגי – "מסלול טק" – כמסלול הכולל את הצמתים הבאים: צומת הבחירה בלימודים בכיתת המצוינות בחטיבת ביניים, צומת הבחירה בלימודי "בגרות הייטק" בתיכון, צומת ההתמיינות ליחידה טכנולוגית בצבא, צומת הבחירה בלימודי "תואר הייטק" באקדמיה, וצומת ההתמיינות לתעסוקה במשרת טק/ענף ההייטק. 

בחינת ההבדלים בשיעור הנשים והגברים לאורך מסלול הטק בשנת 2020 מגלה כי הפערים המגדריים נפתחים כבר בשלב חטיבת הביניים: כבר בכיתות המצוינות בחטיבת הביניים שיעור התלמידות הינו 40%, בתיכון בקרב הלומדים לבגרות הייטק שיעור התלמידות עומד על 35%, בצבא בתפקידים טכנולוגיים שיעור החיילות הינו כ-40%, באקדמיה במקצועות תואר הייטק שיעור הסטודנטיות בשנה א' הינו 30% ושיעור בוגרות תואר ראשון 25%, ובשוק העבודה שיעורי העובדות במשרות טק, בענף ההייטק ובמשרות מו"פ בענף ההייטק עומדים על 31%, 33% ו-20% בהתאמה.

שלושה שלבים בולטים מסבירים את רוב הפער המגדרי במסלול טק: לימודים בכיתות מצוינות, לימודי בגרות הייטק ולימודי תואר הייטק. שלב כיתות המצוינות אחראי על 77% (79%) מהפער המגדרי במסלול הטק אשר מוביל לתעסוקה בענף ההייטק (משרות טק), השלב של לימודי בגרות הייטק בתיכון אחראי על 24% (25%) מהפער המגדרי, והשלב של תואר הייטק אחראי על 81% (83%) מהפער המגדרי. המעבר מלימודי תואר הייטק לתעסוקה בענף ההייטק / משרת טק מצמצם את הפער המגדרי.

הפערים המגדריים אינם מוסברים ע"י הבדל ביכולות בין גברים לנשים אלא על ידי בחירות שונות והעדפות שונות של בנים ובנות. התובנות לגבי הסיבות לבחירות השונות של בנים ובנות בשלב חטיבת הביניים והתיכון הן: (1) בנות בחטיבת הביניים מקבלות החלטות בצורה עצמאית יותר מבנים (בנים נעזרים יותר בהורים ובמורים למתמטיקה בקבלת החלטות לימודים), (2) בנות בחטיבת הביניים שמות פחות דגש על התועלת מלימודים טכנולוגיים בצבא ובתעסוקה בענף ההייטק בשוק העבודה, (3) בנות תופסות את עצמן כפחות טובות בלימודי פיזיקה לעומת בנים, אך במדעי המחשב הן תופסות את עצמן כבעלות יכולת שווה או גבוהה משל בנים.

 
תוצאה חשובה שעלתה במחקר היא שהן בשלב חטיבת הביניים והן בשלב התיכון הסיבה העיקרית שתלמידים ותלמידות אינם לומדים בכיתות מצוינות הינה מחסור בכיתות כאלו או באינפורמציה לגבי קיומן. המחסור בכיתות מצוינות בחטיבת ביניים כשהוא משולב בהטיה מגדרית לטובת בנים אצל מורים למתמטיקה תורם לחוסר איזון מגדרי בכיתות מצוינות ובלימודי בגרות הייטק. מכיוון ששיעור התלמידות שבוחרות בלימודי בגרות הייטק בתיכון גבוה במידה ניכרת בקרב התלמידות שלמדו בחטיבת ביניים בכיתת מצוינות, וכיוון שכיתות המצוינות אינן קיימות בכל הארץ, תוצאה זאת יכולה להסביר חלק ניכר מההטרוגניות בשיעור הזכאים לבגרות הייטק בין בתי הספר.

לאור הממצאים לעיל, אנו ממליצים על הפעולות הבאות שעשויות להשפיע על החלטתן של תלמידות רבות יותר לבחור במסלולי המצוינות:

1. מהגיל הרך: פעולות להגדלת החשיפה של פרטים לחינוך מדעי (מלוות במדידת האפקטיביות של פעולות אלה).
2. משלב יסודי של מערכת החינוך: הנגשה רחבה של חוגים למדע ותכנות ועידוד ההשתתפות של תלמידות בחוגים אלה.
3. בחטיבת ביניים: פתיחת כיתות עמ"ט בהתאם להמלצת הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק ("ועדת פרלמוטר") והחלטת הממשלה 172 – "האצת שוק העבודה באמצעות קידום ההון האנושי והתאמת המיומנויות לעידן הדיגיטלי". מתן דגש לשיווק כיתות המצוינות ישירות לתלמידות, הסברה והנחיה טובה יותר של הצוות המקצועי בבית הספר. הגדלת החשיפה לתרומת "כישורי הייטק" לתכליות חברתיות, להשתלבות באקדמיה ולהשתלבות בתעסוקה איכותית של נשים בקרב תלמידות, מורים ומורות ומנהלים ומנהלות. הגדלת המודעות של הורים בכלל, ושל הורי תלמידות בפרט, לגבי תרומת בגרות הייטק לתעסוקה איכותית בכלל, ולתעסוקה במשרות טק ובענף ההייטק בפרט.
4. בתיכון: גישה ללימודי בגרות הייטק לכל תלמיד ותלמידה בישראל במסגרת בית הספר או במרכזי מצוינות על-אזוריים ובכיתות לימוד וירטואליות. תקצוב דיפרנציאלי של ההשקעה של רשות מקומית בחינוך על בסיס עמידה ביעדי זכאות לבגרות הייטק בכלל, וזכאות לבגרות הייטק בקרב נשים בפרט (נדרשים עוגני מדידה לבחינת האפקטיביות של תוכניות דוגמת מיצ"ב, PISA). 
5. בצבא: בחינת אפשרות להגדיל את כמות התלמידות בשלב הזימון למיון ליחידות טכנולוגיות בצבא.
6. בשוק העבודה: יש להמשיך לחקור את הסיבות לפערים מגדריים בהשתלבות במסלול טק ובשכר בו. הבנה נכונה של הגורמים הבסיסיים להבדלים בתוצאות קריטית לפיתוח התערבויות אפקטיביות לצמצום הפער.
7. פרסום דו"ח גיוון לקידום איזון מגדרי לאורך מסלול טק. פרסום נתוני גיוון – בשקיפות חינוכית עבור הלימודים בכיתות מצוינות בחטיבת ביניים ולימודי בגרות הייטק בתיכון על ידי משרד החינוך, פרסום נתוני גיוון באקדמיה עבור לימודי תואר הייטק על ידי המל"ג, פרסום נתוני גיוון בשוק העבודה עבור תעסוקה בענף ההייטק ובמשרות טק – על ידי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה / רשות החדשנות.

בנוסף, אנו ממליצים:
• לערוך מחקר המשך שמטרתו הגדרת יעדים ברמת בית ספר להרחבת מיומנויות הייטק.
• לקבוע יעדים לאומיים ולבנות תוכנית לעידוד התלמידים והתלמידות: א. הנוטים לבחור בלימודי 4 יח"ל במתמטיקה (כ-20%, כ-14,000 מהתלמידות, וכ-16%, כ-10,000 מהתלמידים) להגביר ל-5 יח"ל, ב. הנוטים לבחור בלימודי 3 יח"ל במתמטיקה להגביר ל-4 יח"ל.
• לבחון מהם הגורמים לפער המגדרי במסלול הטק לאורך ציר חיי הפרט – מהגן עד לשוק העבודה, ולאתר דרכים לעידוד העניין של ילדות כבר בגיל הגן ובית הספר היסודי ללימודי מקצועות ה-STEM.