תעסוקה איכותית והשפעתה על משקי הבית החרדיים

כיצד ההחלטה לצאת לתעסוקה ואיכות התעסוקה משפיעות על משקי בית חרדיים? באמצעות סקרי למ"ס משני העשורים האחרונים בחנו את מאפייני התעסוקה והשכר במשקי הבית החרדיים, ובאמצעות נתוני פרט מנהליים בחדר מחקר בחנו את הקשר בין תעסוקה ואיכותה ובין מבנה משק הבית עם התייחסות למשתנים כמו גיל, מספר הילדים, רמת ההשכלה ומאפייני התעסוקה של בן/בת הזוג. מתוך הממצאים הצבענו על החסמים וכשלי השוק להשתלבותם של שני בני זוג חרדים במעגלי תעסוקה איכותיים.

בנוסף, בדקנו באמצעות סקר ייעודי בקרב מעל 900 חרדים נשואים בגילים 25–64 באיזו מידה השתלבות בשוק העבודה מביאה גם להשתלבות בחברה הישראלית, תוך בדיקת עמדות ודעות בקרב משקי בית של חרדים עובדים ושאינם עובדים לגבי היחס לחברה הישראלית, ערכים דמוקרטיים והשילוב הרצוי בחברה הישראלית.

מתוך הממצאים עולה כי ב-2019–2021 יש פחות משקי הבית שבהם אף אחד מבני הזוג אינו עובד, במקביל לעלייה בשיעור משקי הבית שבהם רק האישה עובדת, ושיעור משקי הבית שבהם שני בני הזוג עובדים, בהשוואה לשנים 2007–2009.

מגמה חיובית נוספת היא שיפור בהשכלה, שמתבטאת בירידה בשיעור משקי הבית שבהם השכלת ראש משק הבית היא עד תיכונית, ועלייה באחוז משקי בית שבהם ההשכלה הגבוהה ביותר של אחד מבני הזוג הינה מקצועית או תואר ראשון.

באשר לקשר שבין תעסוקה ושכר של נשים וגברים חרדים ובין מאפייני משק הבית, נמצא כי שיעור הגברים המועסקים גבוה יותר בקרב משקי בית שבהם האישה מועסקת, בנוסף, שיעור התעסוקה בקרב הגברים החרדים עולה בהתמדה אחרי שנת 2007, למעט ירידה בעת הקורונה, אך קצב העלייה נחלש החל מ-2015. בנוגע לגודל המשפחה, קיים קשר שלילי מובהק בין הכנסות שני בני הזוג לבין מספר הילדים.

החסמים העיקריים שעומדים בפני תעסוקת הגברים החרדים, מתוך המחקר, הם: היעדר השכלה והכשרה מספקת, היעדר מיומנויות יסוד הנדרשות לעולם העבודה, כניסה לעבודה בגיל מאוחר, נורמות קהילתיות השוללות יציאה לעבודה וקושי לרכוש מקצועות איכותיים שדורשים הכשרה ארוכה ומשמעותית.

בקרב הנשים החרדיות הבעיה העיקרית היא איכות התעסוקה (שכר), והחסמים הם שלילת האקדמיה הנובעת מנורמות קהילתיות, הכשרה שאינה מספקת או אינה איכותית מספיק, ריכוז בענפי תעסוקה שבהם השכר נמוך ועבודה במשרות חלקיות.

מן הסקר שערכנו עולה כי בקרב חרדים תחושת זהות ישראלית גבוהה קיימת בקרב אלו העובדים בסביבות הטרוגניות, בעיקר העובדים עם חילונים, חרדים מודרניים ונשים. כמו כן תחושת שייכות גבוהה לחברה הישראלית נמצאה בקרב עובדים (בעיקר בסביבה חילונית), אקדמאים ואלו שהכנסתם גבוהה. כך שניתן לומר ששילוב בשוק העבודה מתואם עם שילוב בחברה הישראלית בהיבטי זהות ושייכות.