קידום החברה הערבית כמנוע צמיחה משמעותי לכלכלת ישראל בעשור הקרוב

בעשור שבין 2012 ל-2022 צמחה ההכנסה מעבודה לפרט בקרב ערבים וערביות בקצב מהיר, והפערים בין ערבים ליהודים לא-חרדים הצטמצמו.

 צמצום הפער, לצד העלייה במשקל הערבים מסך האוכלוסייה, הביאו לכך שהחלק של החברה הערבית מסך ההכנסות מעבודה, שהוא אינדיקציה לתרומתה לתוצר, עלה. מגמה חיובית זו של השתלבות ערבים וערביות בתעסוקה איכותית התרחשה על רקע מדיניות ממשלתית של פיתוח החברה הערבית, הגדלת התמריצים לעבודה ועידוד השכלה. ניתוח השינויים בהשכלה, בתעסוקה ובשכר של בני 25–44 במהלך אותו עשור מראה כי כשני שלישים מהגידול בהכנסה מעבודה לפרט (עלייה של 4.2% לשנה בשנים 2012–2022) הגיעו מעלייה בשכר של הגברים הערבים המועסקים. השליש הנוסף הגיע משינויים בקרב הנשים הערביות, ובייחוד מעלייה ברמת ההשכלה שלהן.

למרות המגמות החיוביות בהשכלה, בתעסוקה (של נשים ערביות) ובשכר, ההכנסה מעבודה לפרט בקרב ערבים וערביות עודנה עומדת על מחצית מזו של יהודים לא-חרדים. בין שתי הקבוצות קיימים עדיין פערים גדולים בשוק העבודה: שיעור נמוך של בעלי השכלה על-תיכונית, שיעורי תעסוקה נמוכים יותר ובייחוד פער בתעסוקה בין ערביות ללא השכלה על-תיכונית לבין יהודיות לא-חרדיות בעלות השכלה דומה, ופערי שכר בין ערבים וערביות ליהודים ויהודיות לא-חרדים בכל רמות ההשכלה.

המשך צמצום הפערים בין ערבים ליהודים לא-חרדים הוא קריטי לצמיחת המשק הישראלי בטווח הבינוני והארוך. אם לא יחול כל שינוי בהשכלה, בתעסוקה ובשכר של אף אחת מקבוצות האוכלוסייה, השינוי הדמוגרפי הצפוי, ובפרט העלייה בחלקם של החרדים, עלול להביא לצמיחה שלילית של 0.4% בשנה בהכנסה מעבודה לפרט בגילים 25–44 עד שנת 2035. לעומת זאת, לסגירת הפערים בין ערבים ליהודים לא-חרדים יש פוטנציאל להעביר את המשק מצמיחה שלילית לחיובית – סגירת מלוא הפערים בהשכלה, בשיעור התעסוקה ובשכר לערבים ולערביות (לצד השינוי הדמוגרפי) תביא לצמיחה שנתית בהכנסה מעבודה לפרט של 0.8% (גם אם בקרב החרדים לא יחול כל שינוי).

בעוד שצמצום מוחלט של כל הפערים תוך עשור אינו סביר, אנו מראים כי בשני תרחישים שאפתניים אך ריאליים נוכל להמשיך את קצב הצמיחה בהכנסה מעבודה לפרט בקרב ערבים שחווינו בשנים 2012–2022. ראשית, בתרחיש של סגירת פערי התעסוקה בכל רמת השכלה בין ערבים ליהודים לא-חרדים, ההכנסה מעבודה לפרט של ערבים וערביות תגדל ב-1.6% בשנה עד 2035, או ב-4.7% אם בנוסף לכך גם קצב הגידול בשכר בכל רמת השכלה יישמר. שנית, גם בתרחיש שבו החברה הערבית כולה מגיעה ב-2035 לרמת ההשכלה ולשיעורי התעסוקה בכל רמת השכלה המאפיינת כיום את החברה הערבית בערים המעורבות, ההכנסה מעבודה לפרט של ערבים וערביות צפויה לגדול ב-1.6% בשנה, או ב-4.4% אם בנוסף לכך גם קצב הגידול בשכר יישמר.
 

על מנת שהחברה הערבית תמשיך להוות מנוע משמעותי לצמיחת המשק יש להציב יעדים שאפתניים עבור ההשכלה, שיעורי התעסוקה והשכר של ערבים בגילים 25–44 ל-2035, המייצגים צמצום פערים משמעותי בין ערבים ליהודים לא-חרדים. כמו כן יש להמשיך באימוץ וביישום ההמלצות להעלאת ההשכלה והתעסוקה ולשיפור איכות התעסוקה בחברה הערבית כפי שהוצגו בניירות קודמים של המכון, וזאת על מנת לתמוך בהשגת היעדים. בנוסף יש להמשיך את היישום המלא של תוכניות הפיתוח הכלכלי לחברה הערבית מהשנים הקודמות, כאשר תקציבים שקוצצו יושבו אל החלטות הממשלה הרלוונטיות, ובפרט החלטה 550. יישום מלא של המלצות אלה יסייע להמשיך את המגמות החיוביות בחברה הערבית ואת צמצום הפערים בשוק העבודה, ולשמר את קצב הגידול המרשים בהכנסה מעבודה לפרט של ערבים וערביות ושל כלל המשק. בכך הוא יקדם את ההשתלבות הכלכלית והחברתית של החברה הערבית ואת מיצוי הפוטנציאל הטמון בה, ויאפשר לה להמשיך להיות מנוע צמיחה מרכזי לכלכלת ישראל גם בשנים הבאות.