הגידול בתקציב הביטחון ואיתנות המשק בשנים 2035-2026

המתקפה הרצחנית של חמאס ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה הארוכה והקשה שפרצה בעקבותיה שינו באופן משמעותי את הסביבה הכלכלית בישראל, עם פגיעה חריפה בתעסוקה והוצאות מלחמה גדולות. יכולתו של המשק לעמוד במימון הוצאות המלחמה (כ-280 מיליארד שקל) נבעה ממדיניות כלכלית-פיסקלית אחראית בעשור וחצי הקודם שהובילה לחוב נמוך ביחס לתוצר ולחוסן כלכלי ערב המלחמה. עם זאת, יחס החוב לתוצר יגיע לפי הערכות מכון אהרן ל69% בסוף 2025.

למרות ההישגים הצבאיים במלחמה והחלשתם של חמאס וחיזבאללה, בטחונה של ישראל צפוי לעמוד באתגרים נוספים בגבולותיה ומול איומים מהמערכת הגלובלית והאזורית. אתגרים ביטחוניים אלו לצד משברים נוספים שעלולים להתממש, מדגישים את הצורך החיוני לשמור על איתנות כלכלית המחייבת מדיניות כלכלית-פיסקלית אחראית המתמרצת מנועי צמיחה. זאת על מנת לאפשר את התנאים הכלכליים לחזרה לתוואי מתכנס של יחס החוב לתוצר, ולהבטיח ביטחון לאזרחי ישראל ויכולת עמידה במשברים כלכליים בעתיד.

מטרת הניתוח להלן היא לבחון את השפעות הגידול בתקציב הביטחון על איתנות המשק בשנים 2035-2026, כל זאת, בהנחה שתקציב 2025 יאושר ויתבצע כפי שעבר בהחלטת הממשלה ב-16.12.2024. בפרט, נבחנו תרחישים של גידול תקציב הביטחון בשיעור של 0.5%, 1%, ו-1.5% מהתוצר החל משנת 2026, בדגש על חיזוי תוואי יחס החוב לתוצר בשנים אלו, בהתאמה.  המשתנים המרכזיים בניתוח הם שיעור הצמיחה הממוצע בשנים אלו וההתכנסות התקציבית (קיצוץ הוצאות והעלאת מיסים) במונחי אחוזי תוצר.

תוצאות הניתוח מראות כי בהנחה שתונהג מדיניות כלכלית תומכת צמיחה בה התמ"ג גדל בשיעור של 3.5% בשנה,  גידול של 1% תוצר בהוצאות ביטחון מחייב התאמות תקציביות בהיקף של כ- 1% תוצר כדי להחזיר את יחס החוב לתוצר לרמה בו היה לפני המלחמה (60%). נציין כי התכנסות תקציבית של 1% לכל הפחות צפויה להתממש ב-2025 אם ייושם התקציב שנתקבל בהחלטת הממשלה. אם הגידול בהוצאות הביטחון יהיה גבוה יותר, של 1.5% תוצר, ידרשו התאמות גבוהות יותר כדי להחזיר את יחס החוב לתוצר למסלול מתכנס. לאור הסיכונים הביטחוניים והגלובליים, יש לייצר מרווח פיסקלי גם בתוואי של צמיחה גבוהה. בהתאם על המדיניות לכלול התכנסות תקציבית בשיעור של לפחות 0.5% תוצר של שנת 2024 (10 מיליארד ₪) מעבר לשיעור הגידול בהוצאות הביטחון. במידה שהתמ"ג יגדל בשיעור של 2.5% בשנה בלבד, העלאת תקציב הביטחון תדרוש התכנסות תקציבית משמעותית של 2% תוצר. התכנסות נמוכה יותר תייצר מרווח פיסקלי קטן מאד ותסכן את יציבות המשק.