תרומת ענף ההייטק לחוסן הכלכלי ולתפקוד המקרו-כלכלי

ההשפעה הכלכלית היחסית של ענף ההייטק הישראלי על המשק גדולה יותר מאשר בכל מדינה אחרת ותרומתו היחסית עמדה בשנת 2023 על 10% מכלל המועסקים במשק ו-20% מהתוצר – גדולה פי שניים בהשוואה לארה"ב ופי 2.5 ויותר בהשוואה לכלכלות מובילות באירופה (אוסטריה, דנמרק, פינלנד, הולנד ושוודיה). ההייטק הישראלי הוא מרכז טכנולוגי גלובלי, שני בחשיבותו רק לקליפורניה, ותרומתו הכלכלית שקולה לזו של טקסס.

ענף ההייטק מספק בסיס מקרו-כלכלי איתן ליציבות המשק הישראלי ואחראי ל-40% מהצמיחה הכוללת, 25% מכלל ההכנסות ממיסים ו-52% מסך הייצוא בשנת 2023 – נתונים ההופכים אותו לאחד מעמודי התווך של החוסן הכלכלי של ישראל ולכוח מרכזי ביצירת העודף הנוכחי במאזן התשלומים השוטף.
ענף ההייטק הישראלי שמר על מעמדו כמשענת איתנה בעתות משבר והשיג צמיחה של 1.8% בתוצר במחצית הראשונה של 2024 למרות התכווצות של 1.3% בכלל המשק, עם השקעות בסך 12 מיליארד דולר שחרגו אל מעבר לרמת ההשקעות לפני 2020, וזאת על אף ששיעור המשרתים במילואים בענף זה גבוה פי שניים בהשוואה לשאר ענפי המשק.

גורם מרכזי לחוסנו של הענף הוא ההרכב המגוון שלו, הכולל תאגידים רב-לאומיים (33% אחוזים מהמועסקים), חברות הזנק המתרחבות במהירות (8% מהמועסקים) ותעשייה ביטחונית מהמובילות בעולם (12% מהמועסקים) שמתרחבת בהתמדה מאז 2022 והגיעה לייצוא שיא של 13.1 מיליארד דולר ב-2023.

כוח העבודה המיומן בישראל הוא הוא הבסיס להצלחת ענף ההייטק המקומי. 16.4% מכוח העבודה בישראל מועסקים במשרות ICT  – יותר מפי שניים מהממוצע באיחוד האירופי. כמעט מחצית מעובדי ענף ההייטק בישראל עובדים במשרות מחקר ופיתוח (מו"פ), שיעור השקול לזה שבארה"ב ומבסס את יכולת החדשנות הגלומה בענף. פריון העבודה בענף ההייטק גבוה פי 2.2 מאשר בשאר ענפי המשק. איכות כוח האדם בענף ההייטק מהווה אבן שואבת להשקעות הון סיכון זרות ולחברות רב-לאומיות המעוניינות בהקמת מרכזי מו"פ.

בשנים 2024-2023 התמודד ענף ההייטק הישראלי עם שני סיכונים עיקריים: המהלכים לקידום רפורמה משפטית שיצרו איום מוגבר על זכויות הקניין; והמלחמה ששיבשה את הפעילות הכלכלית, גררה גיוס מילואים ממושך בהיקף נרחב והגבירה את החששות מפני בריחת מוחות. שיבושים אלה האטו את הגידול בתוצר, הפחיתו את התעסוקה ואת קצב ההקמה של חברות הזנק, והטילו עומס תפעולי משמעותי על חברות הייטק.

בינה מלאכותית (AI) מהווה סיכון והזדמנות כאחד מבחינת ענף ההייטק הישראלי – היא מגדילה את הפריון, מזינה ביקוש לעובדים בעלי מיומנויות טכנולוגיות מתקדמות ומושכת חברות כגון NVIDIA, המגדילה את השקעותיה באקוסיסטם ה-AI המקומי. בד בבד, עם התגברות התחרות הגלובלית – כשארה"ב, סין והאיחוד האירופי משקיעים סכומים גדולים בחדשנות במטרה להבטיח לעצמם הובלה טכנולוגית – על ישראל לפעול בהחלטיות על מנת לשמור על מעמדה התחרותי.

המלצות מדיניות:

•  להגדיל את ההון האנושי למען עתיד ההייטק הישראלי 

על ישראל להמשיך לשפר את האיכות והמגוון של כוח העבודה בתחום ההייטק. לשם כך יש ליישם במלואן את המלצות "ועדת פרלמוטר" ולהגיע לגידול שנתי של 3.5% בשיעור המועסקים בתחומים טכנולוגיים על פני כל ענפי המשק. דגש מיוחד יש לשים על שילוב נשים, קבוצות אוכלוסיות הסובלות מייצוג חסר (כולל ערבים וחרדים) ועובדים מאזורי הפריפריה.

• לחזק את העברת הידע בין האקדמיה לתעשייה
  קיים צורך חיוני לחזק את העברת הידע בין האקדמיה לתעשייה. יש לקבוע מדדים מהימנים לניטור ההתקדמות ולזיהוי כלי המדיניות האפקטיביים ביותר שיקדמו את המאמצים האלה. התאמת מסלולים אקדמיים לצרכי התעשייה בתחום ה-AI תתרום להכשרת בוגרים לשוק העבודה המתפתח. בנוסף לכך יש לחזק את מנגנוני שיתוף הפעולה ולהסיר חסמים למסחור, על מנת להבטיח שרעיונות פורצי דרך מיתרגמים לצמיחה כלכלית.
• להנהיג מדיניות מיסוי מהימנה המותאמת לסטנדרטים בינלאומיים
  על ישראל להתאים את מדיניות המיסוי שלה לסטנדרטים בינלאומיים, על מנת לשמור על תחרותיות בזירה הגלובלית. יש להבטיח כי המיסוי יהיה מהימן וצפוי מראש על מנת לקדם את הסביבה העסקית, להגביר את האטרקטיביות לתאגידים רב-לאומיים ולמשקיעים זרים, ולתמוך בצמיחה בת-קיימא של חברות הזנק וחברות המושתתות על חדשנות.
• להגדיל את פריון העבודה בכל ענפי המשק
  על ישראל לשאוף לגידול שנתי של 2% בפריון העבודה בכלל הענפים שאינם טכנולוגיים. לשם כך יש לשלב מספר רב יותר של עובדים בעלי מיומנויות טכנולוגיות בכלל המשק, להאיץ תהליכי דיגיטליזציה ולטפח חדשנות. צעדים חיוניים להשגת המטרה הזאת כוללים הפניית משאבים רבים יותר למו"פ, בעיקר בתעשייה הבטחונית, ושיפור הפריון בחברות בטחוניות ממשלתיות. בנוסף לכך יש לטפח את שיתוף הפעולה בין האקדמיה לתעשייה ולתמוך בחברות הזנק, על מנת לקדם פיתוחים טכנולוגיים. במקביל, יש צורך חיוני בביצוע טרנספורמציה דיגיטלית על מנת לייעל את המגזר הציבורי.