חלקו של ההון האנושי בפערי ההכנסה מעבודה בין יהודים לערבים

בין יהודים לא-חרדים לבין ערבים קיים פער ניכר בשכר ובהכנסה החודשית מעבודה לנפש, והבנה של המקור לפער זה היא צעד חשוב בדרך לצמצומו. עבודה זו בוחנת את התרומה של הבדלים בהון האנושי לפערים אלה בין יהודים לא-חרדים לערבים ובין יהודיות לא-חרדיות לערביות. עבודה זו מרחיבה עבודה של הכלכלן הראשי שהתמקדה בפירוק פערי השכר בין גברים בלבד. עבודה זו בוחנת את הפער בגיל 35, כאשר סביר כי מי שהתכוון לרכוש השכלה על מנת לצבור הון אנושי כבר עשה זאת, וההשתתפות בכוח העבודה נמצאת בשיאה, ובשנה העדכנית ביותר שהנתונים הרלוונטיים זמינים עבורה – 2019.

כדי להעריך את החלק של ההון האנושי בפערים נאמדו רגרסיות שכר והכנסה מעבודה לנפש (הכנסה ממוצעת של פרט מעבודה, כולל פרטים שאינם מועסקים והכנסתם אפס) על פרטים מכל קבוצת אוכלוסייה (ערבים, יהודים לא-חרדים, ערביות, יהודיות לא-חרדיות). מרכיבי ההון האנושי כללו את איכות הבגרות, תחום הלימודים בתואר ראשון, תואר מתקדם, מה"ט, ורמת עברית.  בנוסף למשתנים אלה, המייצגים הון אנושי הנרכש מחוץ לשוק העבודה, נכלל גם הניסיון התעסוקתי של הפרט החל מגיל 18, המייצג הון אנושי שנרכש בתוך שוק העבודה. משתני הרקע כללו אזור מגורים, השכלת הורים, מצב משפחתי וילדים.

פירוק פערי השכר שנאמדו באמצעות שיטות אקונומטריות מקובלות מראה כי 71% מפער השכר בין גברים יהודים לא-חרדים לערבים מוסבר על ידי פערים במשתני ההון האנושי לטובת היהודים הלא-חרדים, לעומת 28% מפער השכר בקרב נשים. משתני ההון האנושי המשמעותיים ביותר עבור גברים הינם תחום הלימודים בתואר הראשון (מסביר 24% מהפער), רמת העברית (32%) ואיכות הבגרות (12%). אצל נשים משתנה ההון האנושי המשמעותי ביותר היה תחום הלימודים בתואר הראשון (17%), ותרומתם של המשתנים האחרים הייתה נמוכה במידה רבה.

כמו כן, בקרב נשים כ-60% נוספים מפער השכר מוסברים בהבדלים בניסיון התעסוקתי לטובת נשים יהודיות לא-חרדיות. אצל גברים, לעומת זאת, ההבדל בניסיון התעסוקתי מסביר 11% בלבד מהפער. בנוסף, ליהודים לא-חרדים תשואה גבוהה יותר לניסיון מאשר לערבים, וההבדלים בתשואה לכל שנת ניסיון מסבירים 16% מפערי השכר אצל גברים ו-59% מפערי השכר בקרב נשים. 

עבור הכנסה מעבודה לנפש (כאשר לפרטים שאינם מועסקים מחושבת הכנסה של אפס) משתני ההון האנושי מסבירים כ-74% מפער ההכנסה מעבודה לנפש בין גברים יהודים לא-חרדים לערבים. אותם משתנים מסבירים רק 18% מפער ההכנסה לנפש בין יהודיות לא-חרדיות לבין ערביות. ההבדלים בשנות הניסיון מסבירים כעת 20% מפער ההכנסה לנפש בין גברים ו-74% מהפער אצל נשים. גם ההבדלים בתשואה על הניסיון הם משמעותיים יותר כאשר בוחנים הכנסה לנפש בהשוואה לממצאים על שכר, בייחוד אצל הגברים.

הממצאים המוצגים בנייר זה מחזקים את ההמלצות הקיימות בנוגע לשיפור רמת העברית על ידי אימוץ סטנדרטים בינלאומיים בהוראת העברית, שילוב מורים דוברי עברית ושיפור רמת הבקיאות בקרב מבוגרים, ואת ההמלצות לגבי צמצום פערים במערכת החינוך, והגדלת שיעור הצעירים הערבים היכולים להשתלב בהשכלה גבוהה. עבור נשים ערביות, נמצא גם כי משקלם של חסמים נוספים הקשורים לכניסה לשוק העבודה הינו משמעותי, וישנה חשיבות לעצם הכניסה הראשונית לשוק העבודה בגיל צעיר.