פרסומים 2007

כנס הרצליה השביעי 2007. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

מסמך עבודה מכנס הרצליה השביעי 2007. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

נייר עבודה מכנס הרצליה השביעי 2007. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

מסמך עבודה מכנס הרצליה השביעי 2007. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).
הקריאות העולות זה זמן-מה מדמשק בדבר רצונה של סוריה בחידוש המשא ומתן עם ישראל על הסדר בין שתי המדינות מחייבות בחינה מחודשת של האינטרסים הישראליים ברמת הגולן. בחינת אינטרסים שכזו שבה למעלה את החיוניות של אחיזה התיישבותית, אסטרטגית-בטחונית, לפחות בחמישית מהרמה, גם כדי להבטיח את השליטה על מקורות המים של ישראל. יש לחתור, אפוא, להשגת הסדר הכולל את המרכיבים הבאים: · המשך האחיזה הישראלית בשטח של כ-250 קמ"ר במערב רמת הגולן (להלן "קו הרמה") · חילופי שטחים המבוססים על מתן פיצוי בן 250 קמ"ר לסוריה ממדינה אחרת. · הסכמי חכירה שיסדירו את הנוכחות הישראלית ברמה, ממזרח לקו הרמה, לתקופה של 99 שנים. · אזור החרמון ייהפך לאתר פיתוח ונופש משותף לישראל, סוריה ולבנון. המסמך סוקר את אפשרות המימוש של עקרונות אלו בכמה חלופות: חילופי שטחים בין ישראל, סוריה וירדן; חילופי שטחים בין ישראל, סוריה ולבנון; וחילופי שטחים בין ישראל, סוריה, ירדן ולבנון.יש להדגיש, כי מהלכים שכאלו צריכים להעשות בתיאום עם ארה"ב, וכי יש להתנות את כניסת ישראל למשא ומתן בהסתלקות סורית מתמיכה בחזבאללה ובארגוני הטרור ובהתנתקות מאיראן.

מסמך עבודה מכנס הרצליה השביעי 2007. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

מסמך עבודה מכנס הרצליה השביעי 2007. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).
This article deals with Israel's deteriorating status in the global community's media , and seeks to provide policy recommendations to fight back in what has become the war zone of world media and public opinion. Israel suffers a global success of in the demonization of it's conflicts.; A radical disorientation exists especially in Europe; Europe's vulnerability towards the Islamic threat has caused a policy of avoiding confrontation, which has encouraged more aggressive behavior of Muslims; And the Western media ethically failed when it began publishing unauthenticated materials. Israel seems to ignore these processes, loosing freedom of action and its right to proclaim moral justification. Some assets have not yet been used in this battle: The blogsphere and the free web environment. Another asset is the awakening audience around the world, who feel that their humanitarian approach does not necessarily fit the Islamic overview. This gives us a window of opportunity to re-shape their attitude towards Israel. The article supplies policy recommendations for the media battle, such as: to react more efficiently. Presenting Israel as a supplier of knowledge who has many times over offered help and information to the West, which was repeatly rejected . Other tools to combat this media bias include speaking in all languages, including Arabic; taking advantage of technology, using cyberspace and Blogsphere, real time review of intifada coverage, foreign media data collection; Etc.

מסמך עבודה מכנס הרצליה השביעי 2007. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

מסמך עבודה מכנס הרצליה השביעי 2007. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

מסמך עבודה מכנס הרצליה השביעי 2007. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

כנס הרצליה השביעי 2007. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

מסמך עבודה מכנס הרצליה השביעי 2007. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

מסמך עבודה מכנס הרצליה השביעי 2007. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

מסמך עבודה מכנס הרצליה השביעי 2007. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

מסמך עבודה מכנס הרצליה השביעי 2007. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).
המסקנה העיקרית העולה מן הסקר היא שלמרות האירועים הקשים של השנה החולפת, רמת הפטריוטיות הגבוהה של האוכלוסייה היהודית לא נחלשה. בד בבד, חלה התערערות משמעותית בהערכה ובאמון של הציבור בממשלה, בכנסת ובמערכת הביטחון, שבגאווה עליה ניכרת השחיקה הרבה ביותר. שינויים שליליים אלה בולטים במיוחד לנוכח ההערכה החיובית הניתנת לכושר העמידה של האוכלוסייה האזרחית. הציבור היהודי מותח קו ברור בין הכשלים של קברניטי המדינה לבין החוסן של אזרחיה, ואינו מוכן לוותר על המחויבות שלו לישראל בגלל מחדלי המנהיגות. האזרחים הערבים מזהים עצמם בראש ובראשונה כפטריוטים ערבים, אחר-כך כפטריוטים פלסטינים, והכי פחות כפטריוטים ישראלים. במרבית המימדים של הפטריוטיות הישראלית בקרב הערבים חלה שחיקה לעומת השנה שעברה.

נייר עבודה מכנס הרצליה השביעי 2007. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).
מסמך זה מציג דיון השוואתי בפטריוטיזם של הציבור היהודי והערבי בישראל, המושתת על השוואה בין סקרי הפטריוטיות של 2006 ו- 2007. להלן הממצאים המרכזיים: • יציבות ביחס לפטריוטיות הציבור היהודי, אך ירידה עקבית בפטריוטיות של הציבור הערבי. • הערבים מזהים עצמם כפטריוטים ערבים בראש ובראשונה. רמת הפטריוטיות הישראלית שלהם נותרה יציבה, בצד התחזקות הפטריוטיות הפלסטינית. · המלחמה השפיעה באופן שונה כמעט לחלוטין על הציבור היהודי והערבי בשאלת הפטריוטיות. · הפער בין השלכות המלחמה על תושבי הצפון היהודים והערבים קיצוני אף יותר. מלחמת לבנון לא היוותה נקודת שבר עבור הציבור היהודי, שכן נרשמה יציבות בפטריוטיות שלו, אם כי גרעה מאמונו בממסד ובזרועותיו. בקרב הערבים ההשפעה היא הפוכה ומשמעותית יותר.

מסמך עבודה מכנס הרצליה השביעי 2007. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

כנס הרצליה השביעי 2007. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).
Current Trends In Islamist Ideology P.87 2007 Herzliya Conference

כנס הרצליה השביעי 2007. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

מסמך עבודה מכנס הרצליה השביעי 2007. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).
2007 Herzliya Conference | This article answers the following fundamental questions: What are the sources of the conflict between radical Islam and the West? What are the directions that this conflict may take? What proposals can academicis offer to defuse the conflict? The article will also provide recommendations for policy planners including practical advice regarding Muslims in the West, women empowerment, media, and the younger generation . The article, besides answering the question "Why this phenomenon has arisen", asks also the question "why not"? Why is it that in similar societies, with similar social, economical and political conditions, such anti-Western antagonism was not created? The authors suggest four main components that contrast Arab Jihad from Non-Arab radical societies.

מסמך עבודה מכנס הרצליה השביעי 2007. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).
Current Trends in Islamist Ideology Volume 3 Published by the Hudson Institute February 2006

כנס הרצליה השביעי 2007. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).
The American-led Middle East reform and democratization campaign of the last two years has helped shape a new political reality in Egypt. Opportunities have opened up for dissent. With U.S. and European support, local opposition groups have been able to take initiative s. The Egyptian Muslim Brotherhood movement (MB), which has been officially outlawed as a political organization, is now among the groups facing both new opportunities and new risks. Can it fill the role of a moderate opposition which assists in advancing democracy in their countries, and perhaps also in eradicating Islamist terrorism? This article examines how the MB has responded to the new reality, how it has handled the ideological and practical challenges and dilemmas that have arisen during the past two years in between 2003 – 2005.

מסמך עבודה מכנס הרצליה השביעי 2007. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).
The ICP agreement, signed on October 2006, between Israel and NATO, created a strategic opening for anchoring Israel to the Euro-Atlantic community. Indeed, well placed Israeli echelons, considered to be the political and military elites have been showing increasing interest in NATO. However, an internal Israeli debate over the future of relations with NATO has yet to take place. Israel could and should begin this debate at highest levels in order to seize the opportunity. Israel seems to have a tradition of bilateral foreign relations management with few and limited experience with multilateral activity in this field. At the same time it holds solid, long lasting relations with several key members of the Euro-Atlantic community; still, Israel is absent from strategic forums of this community, where policy and decision making is made. Naturally, a country will find a great interest and match with countries in its own region; Israel, however, is deprived from these benefits after trying to initiate multilateral-regional forums, which have been turned down more than once. Other initiatives, such as the Madrid based multilateral track, the EU-led Barcelona process, and the NATO's Mediterranean dialogue have showed no real meaningful results for Israel; therefore, some senior Israeli officials still ignore the benefits of multilaterism. srael will find NATO countries as natural partners, a group of like minded countries. The Euro Atlantic community has been crucial in the shaping of the international policy since World War II; the US is constantly encouraging a higher European profile in the Middle East; The threats created by the Middle East concern the EA community now more that ever; and relations between Europe and Israel will only add to what already makes Israel today a strategic asset for the US in the Middle East. It appears that in order to cope with the 21st century's threats, NATO must undertake a major conceptual transformation. Some, such as former Spanish president Aznar say, that NATO should accept the role of the security provider for the entire Western world. Israel and the European Atlantic community are natural allies; both sides can gain advantages and achievements of this alliance.

מסקנות מכנס הרצליה השביעי 2007. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).