פרסומים 2002

דוח צוות חשיבה לכנס הרצליה השלישי 2002 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי)

כנס הרצליה השלישי 2002 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה)

מצגת צוות חשיבה לכנס הרצליה השלישי 2002 במכון למדיניות ואסטרטרגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה)

נייר רגע בכנס הרצליה השלישי 2002 במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
חברי הצוות: פרופ' יחזקאל דרור, ראש הצוות; מר יצחק אלנר; אל"מ (מיל.) יואש צידון-צ'אטו; פרופ' אמנון רובינשטיין; פרופ' אוריאל רייכמן. | הקדמה: פיתוחו וקיומו של משטר דמוקרטי במדינת ישראל למרות ההעדר במסורת מדינה, חילוקי דעות בציבור על מהותה של המדינה והנסיבות הביטחונית המלוות אותה מאז הקמתה הוא הישג אדיר. יחד עם זאת, מדינת ישראל עומדת בפני הכרעות מעצבות-עתיד בתחומי פנים וחוץ וכן בכל הנוגע למהותה כמדינה יהודית ודמוקרטית וכמדינת העם היהודי; הכרעות המחייבות תפקוד מעולה של הממשל בקבלת החלטות, בשרות האזרח בתכליתיות וביעילות. אולם, בחינה מקצועית של תפקוד הממשל של ישראל ודעותיהם של רבים מבין בכירי הממשל לתקופותיו כאחד מובילה למסקנה חד-משמעית שדפוסי הממשל אינם עונים על הצרכים, ללא קשר להרכב המפלגתי של ממשלה זו או אחרת. אכן, אליבא דכולם, הפער בין סכנות והזדמנויות העומדות והעתידות לעמוד נוכח מדינת ישראל מצד אחד ליכולת התפקוד ו"אריגת העתיד" של הממשל מצד אחר הולך וגדל – וצפונה בכך סכנה של ממש לעתידה של ישראל. מכאן מסקנת הצוות, שרבים מבין אנשי המעשה, המחקר והמקצוע והעוסקים במלאכת הממשל שותפים לה, שדרושה רפורמה של ממש בדפוסי הממשל בישראל. זאת, כמובן, במסגרת ערכי הדמוקרטיה ועקרונותיה. אנו מבקשים להוסיף ולהדגיש שרפורמות המכוונות לשיפור הממשל שונות במהותן מסוגיות של חוקה העוסקת בעצם מהותה של המדינה, גם אם אין לנתק לחלוטין בין השניים. ההמלצות המוגשות בזה מתרכזות בשיפור יכולות של הממשל שהן קריטיות לעיצוב עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, למניעת שקיעתה ולהבטחת שגשוגה. המלצות אחרות העוסקות בעקרונות מדיניות מחד ובשיפור המנהל והשרות לאזרח מאידך גובשו על ידי צוותים אחרים. יש מקום לדעות שונות בדבר המהות והתוכן של הרפורמות ההולמות ביותר את נסיבותיה וצרכיה של מדינת ישראל. לא מדובר בנושא בו ניתן להגיע למסקנות "מוכחות מדעית". אף על פי כן סבור הצוות, שמיטב הידע המדעי והמקצועי ומיטב הניסיון הבינלאומי והישראלי כאחד מצדיקים את ההמלצות המוצגות במסמך זה, המתרכזות בשישה נושאים הנראים לצוות כבעלי חשיבות יתירה לצורך הבטחות היכולת למשול ההכרחית לישראל. עיקר ההמלצות משולבות זו בזו. לדעת הצוות דרוש לבצע את ההמלצות כמכלול אחד במסגרת רפורמה כוללת אינטגרטיבית, אלא אם כן נאמר אחרת, שאם לא כן לא יושגו היעדים וגם רב החשש לקלקולים, כפי שקרה במאמצי רפורמה קודמים. ההמלצות מוגשות בצורה של עקרונות הדורשים פירוט ועיבוד: דיון ציבורי בעקרונות, אישורם, קביעת פורומים מתאימים לעיבוד הפרטים, אישור הרפורמה וביצועה.

מסמך עבודה מכנס הרצליה השלישי 2002 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
חברי צוות החשיבה: הגברת אילנה טרסטון: דירקטור, מחקר טכנולוגי, Merrill Lynch, ישראל; מר יאיר סרוסי: מנהל פעילות בנק ההשקעות– Morgan Stanley בישראל; מר דורון כוכבי: שותף בכיר, מנהל מחלקת מיסוי, Ernst & Young ישראל; מר יהודה זיסאפל: נשיא קבוצת רד-בינת; מר אלי איילון: יו"ר ומנכ"ל DSP Group Inc. | תקציר מנהלים: בנייר העמדה שפיתחנו, אנו מראים שתעשיית הטכנולוגיה בישראל מהוה בשנים האחרונות את מנוע הצמיחה של המשק הישראלי, היא בעלת התרומה הגדולה ביותר ליצוא של מדינת ישראל (כ-50% מכלל היצוא) של המדינה, בעלת הנגישות הגבוהה ביותר לשוקי ההון בעולם והמגזר היחיד במשק שהצליח לגייס הון זר ל-Equity בשיעורים נכבדים ביותר, לעומת הממשלה, הבנקים וחברת החשמל שביצעו גיוסי חוב בלבד. לישראל גם תשתית מן המפותחות בעולם בכל הפרמטרים הדרושים לתעשייה טכנולוגית פורחת, כמות המהנדסים והמדענים לאוכלוסייה הגבוהה בעולם, ההוצאה על מחקר ופיתוח אזרחי כאחוז מן התמ"ג הגבוהה בעולם, מספר המיזמים החדשים (Start Ups) לאוכלוסייה הגבוה בעולם וכד'. ניתחנו את הסיבות למשבר הנוכחי בשוקי הטכנולוגיה בעולם ומסקנתנו היא כי שוקי הטכנולוגיה ישובו לצמוח, ניתחנו את מעמדה של תעשיית הטכנולוגיה בישראל בשווקים העולמיים בהם היא פועלת ומסקנתנו היא שגם אם המשבר ימשך, מיצובן של החברות הישראלית (הבוגרות והחדשות) מצוין להמשך צמיחה בעתיד בעיקר עקב הסיבות הבאות: השווקים בהם פועלות חברות הטכנולוגיה הישראליות עצומים ונתח השוק הכולל של החברות הישראליות הוא 2% בלבד, כך שקיים פוטנציאל לצמיחה גם אם השווקים הטכנולוגים אינם צומחים. השווקים מתאפיינים בכך שנתח שוק משמעותי מצוי בידי מספר רב של חברות קטנות, שלכל אחת פחות מ-1% מן השוק הכללי, כך שנותר מרחב תמרון רב לחברות ישראליות שכולן קטנות. יש בישראל מספר עצום של חברות צעירות אשר מפתחות טכנולוגיה עתידית, דבר שיקל על מגזר ההיי-טק להמשיך להיות אטרקטיבי ולעבור את הגל המחזורי הנוכחי בטכנולוגיה העולמית. ניתחנו גם את זמינות ההון שיידרש לתדלוק הצמיחה של מגזר ההיי-טק והצענו שינויים במערכת המיסוי אשר לדעתנו מכילה היום פגמים המפריעים לתהליך זה. הצענו שממשלת ישראל תעמיד את חיסול הגירעון במאזן המסחרי באמצעות תוספת יצוא במגזר ההיי-טק כמטרה לאומית, בדקנו את משך הזמן שיידרש לשם כך במגבלות מערכת החינוך המכשירה תלמידי תיכון במגמת מתימטיקה/פיסיקה 5 יחידות, אשר מהווים את המצבור האנושי שמתוכו ידלו עובדי התעשייה הטכנולוגית בעתיד, מסקנתנו היא כי ניתן לחסל את הגירעון במאזן המסחרי של ישראל באמצעות צמיחה של התעשייה הטכנולוגית בתוך 7 שנים, אם נשכיל להגדיל את כמות בוגרי התיכון במגמת מתימטיקה/פיסיקה 5 יחידות ב-2000 בוגרים בשנה. אנו בדעה כי ממושה של מטרה זו תביא לשיפור משמעותי במצב הכלכלי הכולל של ישראל, לא רק דרך ההשפעה המיידית ביצוא, זרימת הון זר ושיפור מצב האבטלה על ידי יצירת מעגלי תעסוקה ישירים בהיי-טק ומשניים בסקטורים אחרים, אלא גם בהשפעה משנית אשר נובעת מן השיפור שיחול במאזן התשלומים, על הפיתוח והתעסוקה. כמו כן, קיומה של תעשיה טכנולוגית פורחת בישראל, תקרין על המגזרים האחרים במשק ותעלה את רמת הניהול והתחרויות הבינלאומית של המשק.

The 3rd Herzliya Conference 2002 | The plan determines fiscal consolidation as the main goal for Israel and proposes an economic policy, designed for the achievement of its objectives over the next ten years. The main objectives of the consolidation are: reduction of government expenditure relative to GDP; reduction of government intervention in the economy and a general enhancement of efficiency in the provision of public services; reduction of the public debt relative to GDP; reduction of the employment share in the public sector; maintenance of economic stability by means of a low fiscal deficit in the state budget; and reduction of the tax burden. The goals of the plan were determined on the basis of analysis of existing parameters in the countries, which Israel aspires to emulate. The goal set for the main parameters of the economy is convergence with the European average, subject to appropriate adjustments.

כנס הרצליה השלישי 2002 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
Taskforce Members: Dr. Rafi Melnick, Head of Taskforce; Lea Achdut; Dr. Zalman Shiffer; Thomas Steiner; Dr. Michel Strawczynski;

כנס הרצליה השלישי 2002 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
Taskforce Members: Eli Ayalon, Head of taskforce; Doron Kochavi; Yair Seroussi; Ilana Treston; Yehuda Zisappel;

כנס הרצליה השלישי 2002 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
Taskforce Members: Prof. Yehezkel Dror, Head of Taskforce; Yitzhak Elner; Col. (Res.) Yoash Tsiddon-Chatto; Pro. Uriel Reichman; Prof. Amnon Rubinstein;

כנס הרצליה השלישי 2002 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
דוח צוות חשיבה לכנס הרצליה ה-3 חברי צוות העבודה: אל"מ (מיל.) ד"ר שמואל גורדון, ראש הצוות; אבי איפרגן; תא"ל (מיל.) גיורא גורן; אלוף (מיל.) שלמה גזית; תא"ל (מיל.) עמוס גלבוע; תא"ל (מיל.) ד"ר אלון דומניס; תא"ל יעקב זיגדון; אמרי טוב; אלוף (מיל.) אביעזר יערי; אל"מ (מיל.) ד"ר אפרים לאור; פרופ' זאב מעוז; תא"ל (מיל.) ד"ר שלמה מרקל; זלמן שיפר; ד"ר מרטין שרמן.

כנס הרצליה השלישי 2002 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).

כנס הרצליה השלישי 2002 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
חברי הצוות: אלוף (מיל.) הרצל שפיר, ראש הצוות; אלוף (מיל.) שמואל ארד; תא"ל (מיל.) אבי בכר; אלוף (מיל.) אביעזר יערי; ד"ר יורם לונינסקי | הסקירה מציגה את ארגון מערך העורף במדינת ישראל, את היערכותו להתמודדות עם איומים וסיכונים בשעת חירום ואת נקודות התורפה שלו. הסקירה כוללת גם הצעה לשיפור הארגון וההיערכות. - הגדרת מערך העורף, האיומים והסיכונים בפניהם עליו להתמודד על בסיס תרחיש הייחוס לעורף, כנתון עבודה כפי שהוכתב לעורף (ולא כהערכת מצב מנומקת). - ארגון מערך העורף וההערכות שלו, ופירוט הגופים השונים הפועלים בו, בעיקר פיקוד העורף. מוכנות מערך העורף למילוי ייעודו. - מבט לעתיד. סקירת נקודות התורפה בארגון המערך הקיים ובתפעולו, והצעה לארגון מחדש בעתיד, כולל הצגה לדיון של שלוש סוגיות עיקריות הקשורות בארגון המערך ותפעולו.

כנס הרצליה השלישי 2002 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
חברי צוות העבודה: תת אלוף (מיל.) דוד צור, ראש הצוות; ד"ר עוזי ארד; ד"ר שמואל בר; עו"ד דניאל טאוב; תת אלוף רות ירון; אל"מ (מיל.) ד"ר ערן לרמן; פרופ' נתן לרנר; דני סימן; ניבה פון וייזל; ג'ף כהאן; פרופ' אריה כוכבי; רון פרוסאור; עו"ד עירית קהאן; אל"מ דניאל רייזנר; פרופ' גבי שפר; ד"ר מרטין שרמן. | בבדיקת מערכת היחסים של מדינת ישראל עם שכנותיה הערביות, יש לבחון את הזירה הבינלאומית, אשר יש לה השפעה רבה על המזה"ת בכלל ועל ישראל בפרט. בחינה זו חשובה לאור העימות עם הפלשתינאים בשנתיים האחרונות אשר אינו עימות מזוין בלבד ומתרחש גם בזירות התקשורת והמשפט. לסביבה הבינלאומית מספר מרכיבים המקיימים ביניהם זיקות והשפעות הדדיות. בין מרכיבים אלה הוזכרו הזירה התקשורתית אשר צברה עוצמה רבה במהלך שני העשורים האחרונים, תופעת הארגונים הבלתי-ממשלתיים (NGO’S), אשר הגיעה לשיאה בועידת דרבן, ההתפתחויות בתחום המשפט האוניברסלי והאנטישמיות החדשה. הצוות התמקד בשני מרכיבים: א. תדמיתה התקשורתית (השלילית) של מדינת ישראל על רקע המאבק עם הפלשתינאים – סיבות ודרכי התמודדות; ב. מעמדה המשפטי של מדינת ישראל על רקע הנטייה בעולם המערבי לקבל עקרונות של משפט אוניברסאלי והאיום בהעמדה לדין של אישים ישראליים. שני מרכיבים אלה נמצאים באחריות גופים רשמיים במדינת ישראל. המרכיבים האחרים אמורפים יותר ואין גוף רשמי במדינת ישראל העוסק בהם בתוקף אחריותו.

כנס הרצליה השלישי 2002 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
Taskforce Members: Maj. Gen. (Res). Herzl Shafir – Head of Taskforce ; Maj. Gen. (Res.) Shmuel Arad; Brig. Gen. (Res.) Abraham Bachar; Dr. Yoram Luninsky; Maj. Gen. (Res.) Aviezer Yaari

כנס הרצליה השלישי 2002 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
Taskforce Members: Col. (Res.) Dr. Shmuel Gordon, Head of Taskforce ; Brig. Gen. (Res.) Dr. Alon Dumanis; Maj. Gen. (Res.) Shlomo Gazit; Brig. Gen. (Res.) Amos Gilboa; Brig. Gen. (Res.) Giora Goren Avi Ifergan; Col. (Res.) Dr. Ephraim Laor; Prof. Zeev Maoz; Brig. Gen. (Res.) Dr. Shlomo Markel; Dr. Martin Sherman; Dr. Zalman Shiffer; Imri Tov; Maj. Gen. (Res.) Aviezer Yaari; Brig. Gen. Yaakov Zigdon;

כנס הרצליה השלישי 2002 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
Taskforce Members: Maj. Gen. (Res.) David Tzur– Taskforce Coordinator; Dr. Uzi Arad; Dr. Shmuel Bar; Daniel Taub; Brig. Gen. Ruth Yaron; Col. (Res.) Dr. Eran Lerman; Prof. Nathan Lerner; Daniel Seaman; Niva Von Weisel; Jeffrey Kahn; Prof. Arieh Kochavi; Ron Prosor; Irit Kohn; Col. Daniel Reizner; Prof. Gabriel Sheffer; Dr. Martin Sherman;

Working Paper כנס הרצליה השלישי 2002 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).

כנס הרצליה השלישי 2002 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
Collection of Position Papers Presented by the Jewish Agency

מבוא לקובץ ניירות עמדה כנס הרצליה השלישי 2002 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
חברי צוות חשיבה: ד"ר עירית קינן, ראש הצוות; פרופ' סרג'יו דלה פרגולה; ד"ר זאב חנין; פרופ' סטיב מרטין כהן; פרופ' ולדימיר שפירא;

כנס הרצליה השלישי 2002 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).

מסקנות וכיווני מדיניות עיקריים מכנס הרצליה השלישי 2002 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).

כנס הרצליה השלישי 2002 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).

Working Paper כנס הרצליה השלישי 2002 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).